איריס לוי קולינריה עילית במיטבה

כפר כמא

כפר כמא

כמה פעמים עברתם ליד כפר כמא בדרך לצפון ולא עצרתם ? חבל !

אם היו מכסים לי  את העיניים במהלך הנסיעה ומסירים את הכיסוי במרכז כפר כמא – הייתי בטוחה שאני בפרובנס או באיזה כפר קטן במרכז איטליה . רחובות מבהיקים מניקיון , בתים קטנים הבנויים באבן בזלת שחורה ומעליהם גגות אדומים . גינון יפיפה מסביב ורגוע, מאוד רגוע . מה שמסגיר מידית את המקום בו אנחנו מטיילים הוא הר תבור הניבט כמעט מכול זווית.

לבושתי לא הכרתי את העם המיוחד הזה עד שהוזמנתי לסיור על ידי משרד התיירות להכיר עם מיוחד זה.

במרחק של כשעה מאזור המרכז נטוע כפר כמא ביתם של הצ'רקסים .מקורם בהרי צפון מערב קווקז, שם חיו במשך אלפי שנים. במאה ה-19 נכבש אזור הקווקז על ידי האימפריה הרוסית, למעלה ממיליון צ’רקסים נרצחו והנותרים  גורשו ממולדתם. האימפריה העות'מאנית השכנה קלטה את הפליטים הצ’רקסים ועודדה אותם להתיישב בחלקים משטחה. במחצית השנייה של המאה ה-19 הקימו הצ'רקסים בארץ שלושה יישובים מהם נותרו כיום שני כפרים בגליל: כפר כמא, בו חיים כ-3,000 תושבים, וריחנייה בו גרים כ-1,000 איש.

האפשרות להכיר מקרוב את העם המיוחד הזה שחיי אתנו כבר מאות שנים נעשית נגישה ומזמינה מאוד מאז שנפתחו שעריו של  המוזיאון הצ’רקסי בבניין אותנטי בן כ-130 שנה. מולנו ניצב בחור מלא הומור ,כריזמה וכושר ביטוי– דויד שוגן המדריך הראשי במוזאון ומתחיל לספר ברגש רב על משפחתו על עמו. מתכנסים באולם רחב ידיים בו מוקרן סרטון מרגש המגולל את הסיפור המיוחד והמרגש על התרבות העתיקה והמסורת רבת השנים . בחן רב דויד מספר על השפה הצ'רקסית – 48 אותיות באלף בית הצ'רקסי . שפה ייחודית מאוד, מטפורית בה הקשר בין הצליל שחפץ מייצר לאייך שהוא נאמר מאוד קרוב. הקשר האמיץ בין הצ'רקסי לסוס  שלו מודגש גם במבנה המילה – סוס ואח היא אותה מילה.

כפר כמא

כפר כמא

קורותיה ההיסטוריים של הקהילה הצ'רקסית מעוררים בי אמפטיה רבה נוכח האסון הגדול שחוו בעברם , התנתקותם מהמולדת הפכה אותם בעצם לעם של פליטים שנמלטו מאימת המלחמה הרוסית-צ'רקסית באזור הקווקז, בה סבלו מאבדות כבדות בנפש ועד היום הם ממשיכים להיאבק ברחבי העולם על ההכרה ברצח העם. לפחות בארצנו הם זוכים לשקט וקבלה.

לעם הצ'רקסי מסורת מיוחדת המוצגת כל כך יפה במוזיאון . פריטים עתיקים מהתרבות הצ’רקסית שחלקם נדירים ביותר ומקורם בהרי קווקז, תלבושות של לוחמים צ’רקסים רוב מרכיבי הבית נשתמרו ומשמשים כיום להמחשה: וכלי עבודה ששימשו את המתיישבים הראשונים במקום. המוצגים במוזיאון מספרים את סיפור החיים של העם מלידת התינוק וגידולו , החיים בבית – בישול , ביגוד ועד עיבוד האדמה ומהות חייהם של הצ'רקסים – היותם לוחמים.

רגע לפני שיוצאים לסיור בכפר נכנסת להקת מחול מרהיבה . רוקדים ביחד בלבוש המסורתי המיוחד ריקודי חיזור , ריקודי חתונה – מרהיב !

יוצאים לסיור קצרצר ברחובות הכפר היפים. שוטטות שלווה ברחובות הכפר העתיק, בניינים יפים ואחידים  חולפים לצד המסגד היחיד בכפר, בעל האדריכלות הייחודית (הצ'רקסים הפכו למוסלמים סונים לאחר שתחילה היו נוצרים ) מידי פעם בפעם מבצבץ התבור מולנו  בכל יופיו . הרחובות המבהיקים מניקיון וכבישים צרים בהם נוסעים במעין קרוניות חשמליות קטנות משווה לכפר מראה של כפר אלפיניסטי רק חום הקיץ מחזיר אותנו מהר לארץ. מגיעים למחלבה קטנה – מחלבת אלברוס (כשמו של ההר הגבוה בקווקז ) את פנינו מקבלים שרה ונח תחאוכו זוג בחיים וזוג בעבודה . נוח אומר שהיא גם כאן המנהלת והוא רק הפועל – מכין את הגבינות . שמה של הגבינה הצ'רקסית הטעימה יצא למרחוק . הצ'רקסים לאורך הדורות הכינו גבינות כדי לשמר את החלב וליצור מזון שניתן לקחת אותו למסעות הצייד והקרבות בהרים . במחלבה מייצרים גבינות משנת 2010 בתהליך ייצור טבעי ללא תוספי מזון וללא חומרים משמרים, במתכון מסורתי שעובר מדור  לדור.

טעמנו שני סוגי גבינה  – הגבינה הצ'רקסית המסורתית העשויה מחלב בקר, שהיא גבינה חצי קשה בעלת 16% שומן עם מליחות עדינה. כשטעמתי הרגשתי טעם שמנתי נהדר המזכיר מעט את טעמה של הריקוטה אך בגרסה יותר נוקשה. שרה מסבירה שגבינה זו משמשת בעיקר למאפים צ'רקסים כמו חלוג', הבורקס הצ'רקסי, ומאתז – מעין כיסוני גבינה המזכירים רביולי מהם טעמנו מאוחר יותר במסעדה בכפר.

הגבינה הנוספת היינה גבינה צ'רקסית מעושנת, שהיא הגרסה המעושנת לגבינה המסורתית. העישון מייבש את הגבינה ויוצר מרקם נוקשה יותר לגבינה עם טעם עישון מיוחד. ניתן לאכול אותה כמו כל "גבינה צהובה" בכריך, בפלטת גבינות ועוד.

המחלבה מהווה מוקד משיכה לתושבי הכפר וגם לתושבי הסביבה המגיעים לרכוש מהגבינות הטעימות וכמובן לתיירים .

כפר כמא

גבינה צ'רקסית קלסית

כפר כמא

גבינה צ'רקסית מעושנת

המשכנו את הסיור ברחבי הכפר אל מסעדת אנטוליה – מסעדה המגישה אוכל צ'רקסי עם נגיעות של ישראליות טובה.

גולת הכותרת של המסעדה הן המנות היוצאות מהטבון הגדול העומד בחלק האחורי של המטבח . מתנור זה יצאו ללא הפסקה מיני מאפים כמו לחמעג'ון מצוין – שהוא מעין פיתה דקה ועליה בשר טחון , מאפי חצילים עם עגבניות וגבינות – עונג אמתי . חביב במיוחד היו האיסקנדר קבב הנאפה  בכלי חרס – קבבים הנאפים  עם רוטב עגבניות וחצילים שאת כל הכבודה מכסה בצק טעים וקריספי . לשולחן הוגשו  שני סוגים של כיסונים מיוחדים כמו רביולי "מתמזא" במילוי גבינה צרקסית ובצל ירוק , הוגשו לשולחן עם רוטב יוגורט שום – שהיו מצוינים,  והטעים ביותר היה "מאנטי" סוג של שושברק טורקי הממולא בבשר בקר ומוגש ברוטב יוגורט ועגבניות . הכיסונים כל כך קטנים – מזכירים בגודלם את סוכריות העדשים המיתולוגיות . היום יש מכונה שמייצרת אותם – מספר הבעלים של המקום אבל בעבר האימהות שלנו עשו אותם אחד אחד . המבחן לאיכות המאנטי בנוסף לטעם היה האם אפשר לערום על כף יותר מ 30 יחידות – אם כן העושה במלאכה נחשבה מקצוענית !

כפר כמא

כפר כמא

בעל הבית / שף/ אדון הטאבון

כפר כמא

קבב צ'רקסי עגבניות ועוד

כפר כמא

מאפה חצילים עגבניות וגבינות

כפר כמא

בעל הבית / שף/ אדון הטבון

בשלב זה של הארוחה היינו כבר מפוצצים אבל אסור בתכלית האיסור לעזוב את המסעדה בלי לטעום את ה"שקרפרא" שהיא ממתק טורקי העשוי מקמח  סולת המעוטר בפיסטוקים וספוג במי סוכר ודבש.

מאוד ממליצה לבקר בכפר כמא בכל ימות השנה, ובמיוחד בסופ"ש הקרוב בו מתקיים הפסטיבל הצ'רקסי השנתי –  יומיים של חגיגה אותנטית. הפסטיבל הצ'רקסי השנתי בכפר כמא שיתקיים השנה בין התאריכים 12-13.7 (ימים שישי ושבת) הפך בשנים האחרונות לאירוע מרכזי ובעל שם בקרב הקהל הישראלי ובקרב הצ'רקסים בתפוצות, המושך אליו קהל רב, התעניינות רבה ולהקות פולקלור צ'רקסיות מכל העולם. זו הזדמנות נהדרת להכיר אנשים מקסימים בעלי מסורת יוצאת דופן , לרקוד , לטעום ולכבד.

 

השאר תגובה