איריס לוי קולינריה עילית במיטבה

יפו יפה מתמיד – רואים את האור

כמה פעמים נסעתם בדרך בן צבי המתחבר אל העורק התחבורה הראשי של יפו – שדרות ירושלים (שיפתח במהרה בימינו – אמן)  וחלפתם על פני משכנות רות דניאל? כן לא ראיתם אבל יש שם בית מלון . עשרת פעמים עברתי שם ולא  ראיתי ואפילו לא ידעתי שיש בית מלון שם ליד המזרקה המפורסמת בלימה של יפו. בית מלון זה נמצא ממש בטבורה של העיר בעל מיקום אידילי למטיילים הינו "סודי" לרוב האנשים. לכן החלטתי לצאת לסיור קולינרי ביפו.

 ביפו אפשר כבר לראות את האור בקצה המנהרה – "מנהרת הרכבת הקלה" כבר היום מי שמטייל בשדרות ירושלים יכול לחזות מדי פעם בפלא המרגש – נסיעות המבחן של הרכבת הקלה על המסילה מה שמסמל את סיומה של תקופה ארוכה של שיבושים חפירות ומצוקה אותה חוו התושבים וגם התיירים בעיר. כאורחת המתבוננת מהצד נראה לי ש"הסיוט" היה שווה. כל כך הרבה יותר קל יהיה להתנייד בתוך המטרופולין הצפוף  היפה והמיוחד שלנו.

יממה של הפסקה ממרוץ החיים הינה תמיד מבורכת וגדולה עשרות מונים אם היא ביפו. אז יצאתי למנוחה קלה במלון משכנות רות דניאל המתחדש שכמו רוב העיר חוזר לפעילות מלאה. המלון ניבנה 1949 על ידי אנשי מרכז דניאל ליהדות מתקדמת. ייעודו המרכזי היה להיות מקום לימוד ולינה לעולים המגיעים לארץ ללמוד במרכז ליהדות מתקדמת. גם היום המלון שומר על שילוב האפשרות של לימוד – חדרי התכנסות והנאה עם מגוון חדרים מרווחים ומעוצבים המתאימים לאירוח ליחידים, זוגות, משפחות וקבוצות מהארץ ומחו"ל.

עם רדת הערב לאחר מנוחה טובה בחדר יצאנו לסיבוב "חילוץ רגלים" ביפו. בזכות המיקום המצוין של המלון כל מכמני העיר במרחק הליכה ממש קצרה – מתחמי הבילוי, חופי הים הרחבים של תל אביב, יפו העתיקה והנמל ,שוק הפשפשים. אם נראה להרחיק מעט גם נווה צדק הציורית, שכונת פלורנטין המתחדשת, מתחם התחנה, שדרות רוטשילד והמדרחוב בנחלת בנימין. בחרנו ללכת לאיתנו על שדרות ירושלים ולהיכנס לתוך הרחובות הקטנים אל כיוון יפו העתיקה, כיכר השעון וכמובן שוק הפשפשים. שעות הערב כל כך מחמיאות לעיר, במזג אוויר מושלם כיכר השעון מוארת נראית עוד יותר יפה מתמיד ושוק הפשפשים  מקבל טעם חוץ לארצי מיוחד. היה קסום.

ההליכה בחזרה לבית המלון הייתה קצרצרה. לאחר שינה נינוחה במיוחד התעוררנו לבוקר חדש. ארוחת בוקר ישראלית הוגשה במלון עם כל מה שאנחנו אוהבים – ירקות גבינות דגים מלוחים , שקשוקה טובה…. מי צריך יותר.

יוצאים לסיור מודרך ברחובות יפו עם הדס שמואלי מדריכת טיולים בעלת  Nice2Meet הוא מיזם סיורים חברתי, הראשון מסוגו בארץ המפגיש את המבקרים עם מארחים יוצאי דופן בביתם או בעסק שלכם ביפו. דרך מפגשים אלה מכירים, חווים חוויות תרבותיות אוטנטיות בגובה העיניים. הסיורים כוללים ביקור בגלריות, מפגש עם אומנים, מפגש עם בשלנים מקומיים הכול תוך טיול רגלי איטי ברחבי העיר. הדס מלאה כרימון בעלת ידע רב יש לה סיפור או הסבר  על כול פינה כמעט ברחובות יפו מי סיפור התחלת גידול התפוז שהפך לסמל מסחרי של העיר ועד למי הביא את השוארמה האהובה עלינו כל כך לארץ ( לזה עוד נחזור).

את הסיור שלנו פתחנו בהליכה בשדרות ירושלים לכיוון שכונת אג'מי  כבר בכניסה לרחוב שמענו את המוזיקה המתנגנת העולה מביתה המטופח של משפחת דוריס חיפאווי (בעלי קפה אנטון) דוריס קבלה את פנינו לריקוד וכל הקבוצה הצטרפה אליה מיד. דוריס בעלת יכולת וורבלית ומשחק מדהימה מרתקת את האורחים בסיפורים על יפו, שכונת עג'מי ועל התרבות הערבית במוסלמית ביפו דרך עיניה של נערה צעירה . כמו כן דוריס מציעה לאורחיה
טעימות קפה ו בקלאוות. המפגש עם דוריס משובב נפש, מצחיק מרגש ומשאיר הרבה מקום למחשבה על חשיבות הדו קיום של שניה העמים בארץ.

משכונת אג'מי חזרנו לשדרות ירושלים ועברנו בכיכר חג' כחיל – כיכר מרכזית בעיר שלא צריך להיות בעל רעיה חדה כדי לראות שרוב העסקים בכיכר בבעלותם של משפחת כחיל. הדס מספרת שלא תמיד זה היה המצב. בשנות השמונים אחד הבנים של משפחת כחיל טס לטיול בטורקיה ושם טעם לראשונה אוכל רחוב שהדליק אותו מעוד – בשר שניצלה על שיפוד גדול המסתובב מול מקור של חום ואחר כך נפרס דק דק ומוגש / גולגל בתוך פיתה גדולה . כשחזר לארץ סיפר בהתרגשות בבית על התגלית הקולינרית שאהב ועל רצונו לשחזר את הטעמים ולפתוח מקום כזה כאן ביפו. כל השאר כבר היסטוריה או יותר נכון הסטירה – פתח את דוכן השוארמה הראשון ואחריו נפתחו עוד מאוד בארץ – מה שהפך להיות כמעט המאכל הלאומי שלנו אחרי החומוס והפלפל.

את הסיור שלנו המשכנו לביקור בחנות הסבונים של  עליא אבו שמיס Nuzha Soap בשדרות ירושלים. עליה אשת חינוך בעברה בעלת יצר יזמות מולד מקבלת את פנינו בחיוך רחב ושמחה לשתף אותנו בסיפור הספונים המיוחד שלה. השם Nuzha – מקורו במילה בערבית שפרושה טיילת/שדרה -אזור שדרות ירושלים ביפו ."אני מאמניה  שדרך הריחות המיוחדים של הסבונים בעבודת יד ניתן להעביר חוויות וסיפורים" היא אומרת . באריזה המוקפדת של כל סבון מוסיפה עליא כחוברת קטנה בא היא משתפת את הלך המחשבה ביצור הסבון הספציפי והקשר שלו ליפו

הסיור שלנו מתקדם אל חנות התבלינים והפיצוחים המיוחדת של מאיר קלייה יפואית בשדרות ירושלים 62 . מאיר כשם סבו הוא דור רביעי של קוליים שהגיעו מבולגריה לפני 70 שנה. המקום שומר על המסורת עד היום. "מתחילת תהליך הקלייה ועד סיומו בתהליך , סודי אנחנו מקפידים לשמור על רמת האיכות המתבססת על הניסיון והידע שנרכשו במהלך שנים רבות " מספר מאיר בגאווה רבה.
מגוון התבלינים, הפיצוחים בחנות רחב מאוד – טעמנו מרצפן שקדים מקורי הנעשה במקום לפי מתקון מיוחד – מצוין.

הטעימות אצל מאיר פתחו לנו את התיאבון בדיוק בזמן למפגש עם אלי מבורקס לאון רחוב עולי ציון 17. בזכות העלייה של יהודי בולגריה לארץ שהשתקנו ביפו אנחנו זוכים היום  ליהנות ממטעמים בולגריים אותנטיים. אלי הבעלים של בית המאפה המשפחתי מספר שסבתא ג'ולי ומשפחתה שעלו לארץ ב 48 על מנת להתפרנס בכבוד במדינת ישראל החדשה סבתא החלה לעסוק במלאכת היד של בצק הפילו הבולגרי. היא הייתה הראשונה והיחידה שעשתה זאת באותה תקופה. מידי בוקר הפכה סבתא ג'ולי את מיטות הבית ועליהן מתחה את הבצק הדקיק. מהר מאוד התפרסם המעדן שנמכר ביפו וסיפורו הגיע למרחוק ומכל הארץ הגיעו לקנות. כדי לעמוד בשתף הקונים גייסה את ילדה ליאון שתפקד כיד ימינה. לימים פתחו ביחד את החנו הנוכחית ביפו וגם צרפו את בניו של ליאון לעסק. שנת 2004 נפטר ליאון והשאיר אחריו את רזי המקצוע שקיבל מאימו ונשמרים על ידי בניו גם בימים אלו, שושלת של אומנות הבצק ממשיכה ומתפתחת בהתאם לרוח התקופה, בסמטה צרה ובולגרית ביפו.

טעמו של הבורקס המיוחד – טעם גן עדן. קריספי ומענג המוגש עם מילויים שונים – הפופולריים הם תרד וגבינה בולגרית ורק גבינה בולגרית – מספר אלי.

אני אורזת לי שניים שלוש יחידות מכול טעם לקחת הביתה – חצילים קלויים וגבינה בולגרית, מנגול ו…. גבינה בולגרית ועוד. אין דרך מושלמת יותר מלסיים יום סיור וחוויה יפואית מושלמת אם לא בבורקס בולגרי מסורתי. מאוד נהינתי מהשהות במשכנות רות דניאל ומהסיור בעיר – ממליצה מאוד לקחת יממה של מנוחה מהפוליטיקה, מהעבודה ומכול טרדות היום ולפרגן לעצמנו יום של עונג – כאן קרוב ביופו

השאר תגובה