איריס לוי קולינריה עילית במיטבה

טביליסי העיר בה העבר וההווה שלובים זה בזה

טביליסי היה מהתצפית הגבוה "אמא גאורגיה" צילום איריס לוי

טביליסי – העיר בה העבר וההווה שלובים זה בזה הינה מוקד תיירותי מעניין. אתרים היסטוריים מרתקים יש, טבע פראי עם נופים הרריים דרמטיים שופעים במים יש, כפרים קטנים ומסורתיים בהם הזמן כמו עצר מלכת יש , וכמובן מאוד חשוב אוכל נהדר עשיר ומגוון המלווה בתרבות יין מיוחדת . כל הטוב הזה במרחק טיסה של שעתיים וחצי.

גיאורגיה (גרוזיה) היא אחת המדינות היפות והמרתקות בעולם. מדינה קטנה המשתרעת על שטח של 69,000 קמ'ר, מונה קצת יותר מחמישה מיליון תושבים ,שוכנת בין אסיה לאירופה, למרגלות רכס הקווקז. בעברה הייתה חלק מברית המועצות שנתנו לה את השם גרוזיה. ב 1991 עם התפרקות ברית המועצות גם גיאורגיה קיבלה את עצמאותה. הגיאורגים לא מקבלים את השם שנתנו להם הרוסים הם קוראים לעצמם ולמדינתם כרתוולי.

כבר משחר ההיסטוריה מתקופת הברונזה רכס הקווקז הנמצא במעבר בין ערבות רוסיה ומזרח אירופה מה שנקרא לימים דרך המשי. במעבר זה עברו עמים רבים שהותירו את " עקבותיהם " לאורך הדרך. מעברים אלו יצרו מגוון של הרגלים, תרבויות ומסורות שיצרו פסיפס תרבותי ייחודי באזור. העיר טבליסי התפתחה לאורך ההיסטוריה הארוכה תודות למיקומה כנותנת שירותים לעוברים בדרך המשי. שירותי רחצה, מזון , מנוחה מסחר ועוד.

אנשים מסבירי פנים צילום איריס לוי

סוד הקסם הגיאורגי פוגש את המבקר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בעיר טבליסי . הגיאורגים שמחים מאוד לארח את התיירים במדינתם. מקבלים  את התיירים  בחיוך רחב ובסבלנות רבה. את המפגש שלי עם גיאורגיה רכזתי בטבליסי עיר הבירה שהינה ערבוב של אירופה, ימי הביניים, בריח ברור של רוסיה הסובייטית באוויר עם הבזקים מיוחדים  של אדריכלות מהממת בארוקית משהו. במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה, העיר כמו כל גיאורגיה נכבשה ונשרפה אין ספור פעמים. ההיסטוריה הייחודית של העיר יוצרת למבקר סוג של דואליות – לרגע מרגישים שמטיילים במדינת עולם שלישי ורגע אחרי חזרנו למאה ה21 . זה חלק מרכזי בקסם של העיר.

שווקים ססגוניים

אני מאמינה שכדי להכיר עיר יש ללכת ברגל. ללכת לאיבוד בין הרחובות הקטנים, להציץ לחצרות הבתים ולהתבסם מהנוף. בשיטוטים ה"מקריים" הללו אני תמיד מגיעה לשוק. בשוק פוגשים את תושבי העיר – המוכרים והקונים חשים את הדופק של החיים.

טביליסי משופעת בשווקים, לאוהבי האומנות והעתיקות  שוק הפשפשים שנקרא “שוק הגשר היבש” הוא המקום. מדי יום שבת וראשון פורסים המקומיים את דוכניהם בצל הגן הקטן ומציגים חפצי אומנות עתיקים, פסלוני חרסינה – לאוהבי הז'אנר ומבחר של עבודות אומנות מיצירות בצמר מקומי, רקמה, תמונות ועוד.

שוק הפשפשים מלא ביצירות אומנות ועבודות יד צילום איריס לוי
אומנות מיוחדת- יצירה בלבד מצמר כבשים צילום איריס לוי
מציאות בשוק הפשפשים איריס לוי

שוק נוסף וחוויתי במיוחד הוא המיידן בזאר, שממוקם בעיר העתיקה במעבר תת קרקעי. השוק קטן יחסית אבל מאוד אותנטי. ריח התבלינים והיין מקיף את הנכנסים מיד. אפשר למצוא בו תבלינים גיאורגיים, תלבושות מסורתיות, מזכרות, פרטי עתיקות חוויה מיוחדת – כמעט כמו להסתובב בסוג של מוזאון. יתרון  גדול לשוק זה בימות הקיץ החמים כאן קריר ונעים. שוק נוסף Bazari Orbeliani  הנמצא בתוך קניון קטן המזכיר מאוד את שרונה מרקט שלנו בו ניתן למצוא בקומת הבסיס תוצרת טרייה מכל רחבי המדינה פירות, תבלינים גבינות יין ועוד ובקומה השנייה פועלות מספר מסעדות גיאורגיות משובחות וגם מסעדות ממטבחי העולם. שום טיול קולינרי בטביליסי לא יהיה שלם בלי ביקור בשוק זה.

Bazari Orbeliani  הנמצא בתוך קניון קטן צילום איריס לוי
כל הטוב של גאורגיה במקום אחד Bazari Orbeliani  הנמצא בתוך קניון קטן צילום איריס לוי
צ'ורצ'חלה הממתק הלאומי עשוי מאגוזי מלך ודבש ענבים צילום איריס לוי
מיידן בזארהמיוחד. מקום קריר לטייל בו איריס לוי

טביליסי בנויה לגדות נהר מטקווארי (Mtkvari). אזור הגדה הימנית של הנהר בו בנויה  העיר העתיקה ושדרת רוסטאוולי (Rustaveli) הלב הפועם של העיר בו מבקרים התיירים. אין כמו לפתוח את הבוקר בנסיעה קצרה ברכבל המעביר אותנו את הנהר מהגדה השמאלית לימנית אל רום ההר אל תצפית  מטאחי פלאטו (Metekhi Rise). משם בהליכה בשביל קצר מגיעים  אל הפסל אמא גיאורגיה–  פסל מתכת מרשים , הנישא לגובה של כעשרים מטרים ומביט על העיר. "אמא גיאורגיה", שהפכה לאחד מסמליה הייחודיים של טבילסי, אוחזת ביד אחת קערת יין ובשנייה חרב מסמלת את יחסם של הגיאורגים לאורחיהם ולאויביהם, מצד אחד אירוח ומצד שני שמירה על הבית. ממרפסת הפסל ניתן לראות את העיר נפרסת לרגלינו כולל גשר השלום המפורסם הנמצא במתחם של מבצר נרקילה ומשם ישנה תצפית מדהימה על העיר, כולל על גשר השלום. החוויה בשיטוט בין הסמטאות הצרות והמפותלות הינה מושלמת מכול פינה ניתן לראות את הנהר, את מרפסות העץ הכחולות המחברות בין בתי האבן. סגנון בנייה זה אופייני לטביליסי של המאה ה -19 ומבסס את תרבות האירוח, החום ואהבת האדם של תושבי המקום, שכן המרפסות אינן מופרדות זו מזו וכל אחד יכול ללכת דרך המרפסת אל שכנו.

אמא גאורגיה צופה על העיר צילום איריס לוי

במורד הרחוב פוגשים כנסיות ציוריות ומבנים היסטוריים שלאורך השנים הפכו למלונות בוטיק אקלקטיים המציעים חוויה מיוחדת למשתכנים בהם.

מרחצאות חמים – שלווה בלב הכרך הסואן

אתר חובה נוסף למבקרים בעיר הוא שכונת המרחצאות של טביליסי, אבאנותובאני (Abanotubani). אזור טביליסי שופע מעיינות חמים ושמה של העיר מקורו במילה Tbili, שפירושה חם. במהלך ההיסטוריה האנשים שעברו בדרך המשי עצרו במרחצאות אלו כדי להתנקות מהדרך , לעבור טיפול כזה או אחר כדי להשיב את בריאותם לאיתנה. גם היום המקום מתפקד ויש בו בתי מרחץ רבים. בכניסה לרובע לוכד את העין מבנה כחול, ששונה בחזיתו מהמבנים הסובבים. בית מרחץ זה, ששמו "אורבלאני", הוקם בשנת 1893 והוא היחיד שמעל לפני האדמה. שאר המרחצאות ברובע פועלים מתחת לפני הקרקע, כשרק כיפותיהם האדומות מבצבצות מעליה. בעבר נהגו תושבי העיר לפקוד את המקום, כחלק מהפעילות המשפחתית בסופי שבוע ובחגים. במרחצאות תיהנו מטבילה במי גופרית ואפשר ליהנות גם ממסג' במקום.

מבנה הכיפות מעל המרחצאות של מי הגופרית צילום איריס לוי

כדי לחוש את חווית הספא בעיר התארחנו ב Tbilisi Balneological Spa Resort מתחם ספא טיפולי הממוקם במבנה היסטורי בו ניתן לקבל טיפולים כמעט לכול חולי ובנוסף ניתן ליהנות משעה של הירגעות ופינוק. אז ניצלתי את ההזדמנות ועשיתי מסג' שהרגיע לי את הגוף – במיוחד את הרגליים כדי להמשיך ולחוות את העיר דרך הרגליים כמובן

Tbilisi Balneological Spa Resort מתחם ספא טיפולי צילום איריס לוי

מאזור המרחצאות מוביל שביל בו ההליכה מאוד נעימה ממש לצד הנהר אל מפל שוצף כן במרכזה של העיר מפל מים.

המרחצאות הם נקודת הכניסה אל העיר העתיקה של טבילסי אחד הרחובות בעיר העתיקה בו התאהבתי מיד  הוא רחוב שרדן (Sharden). הרחוב משופע בגלריות קטנות המציגות את האומנות הגיאורגית האופיינית . תכשיטים, שטיחים  ועבודות טקסטיל. כמו כן  בתי קפה רבים, ופינות חמד ציוריות. הרחוב מהווה שדרה מרכזית בחלק זה של העיר, הנחשב לאופנתי ושיקי במיוחד. הרחוב מסתיים בקרונית עתיקה בה מוכרים פירות ושיקים נהדרים לצד פסלו  של תמאדה. הפסל הינו של דמות מיתולוגית בגיאורגיה הקשור  לטקס הרמת הכוסית בגיאורגיה עליו עוד נחזור בהמשך.

מוזיאון היין – גיאורגיה מדינה עם מסורת של יין

גיאורגיה היא אחד מאזורי ייצור היין העתיקים בעולם, ויש סברות שזוהי המדינה הראשונה בעולם שבה יוצר יין. יש עדות לייצור יין בעמקים הפוריים של דרום הקווקז כבר לפני אלפי שנים. בחבל קאחתי, אשר נחשב לחבל היין של גיאורגיה, נמצאו כדי היין העתיקים בעולם, שגילם כ-8,000 שנה.

בעיר העתיקה, ממוקם מוזיאון היין של טביליסי. במוזיאון מוצגים כלי חרס ופריטים עתיקים, מרתף יינות וחדר טעימות. השתתפנו בסיור בו שמענו על תרבות היין וההיסטוריה שלו. אחד המוצגים המעניינים במוזיאון הוא פסלו המקורי של תמדה שהעתק מוגדל שלו ניצב ברחוב שרדן. במקום מתקיימות בהזמנה מראש גם טעימות יין.

שום טיול בארץ או בחוץ לארץ אינו שלם ללא חוויה קולינרית. עם כל הכבוד למיטיבי הלכת שבנינו אנחנו גם מיטיבי לסת. גיאורגיה היא גן פורח באמצע האביב לאוהבי האוכל והיין.

אוכל קדימה אוכל

הארוחה בבית הגיאורגי אינה רק עניין של הזנה – שבירת הרעב אלא מפגש משפחתי חשוב. הארוחה יכולה להתנהל במשך כחמש שעות בה יערמו על השולחן צלחות אין ספור – אותן אסור להוריד עד סוף הארוחה. האוכל מוגש תמיד למרכז השולחן כדי לעודד את המפגש החברתי והתקשורת בין הסועדים. כל ארוחה נפתחת עם מבחר של ירקות המוכנים ומוגשים בצורות שונות.

התמאדה הוא מוסד גיאורגי מסורתי ומרתק. התמאדה הוא ראש הטקס, מנהל השולחן, מנהיג ומורה, המברך, האחראי על האווירה, מרים כוסית היין.  לפני שמשהו טועם מהתקרובת שעל השולחן פותח ראש המשפחה בסדרת ברכות ואז מתחילים לאכול. אז הכול נעצר ושוב מורמות הכוסות נמזג היין ומברכים. הפעם את המדינה בברכה מיוחדת. ואחר כך מברכים , לחיי המשפחה, לחיי הילדים לחיי הנשים  גומאים מהיין וממשיכים לאכול. ועוד מנות זורמות לשולחן וכן הלאה.. ושוב שותים שוב ו וטועמים מזה ומזה ושותים וחוזר חלילה. עכשיו אני יכולה להבין איך ארוחה יכולה להיערך חמש שעות ללא הפסקה. הרבה מבורכים והרבה אוכל נהדר עובר במהלך הארוחה ואי אפשר לא לטעום למרות שכבר אין מקום בבטן והאלכוהול כבר מאוד מורגש בראש.

גבינות גאורגיות נהדרות – צילום איריס לוי

הקולינריה הגיאורגית אינה מתוחכמת. ברוב המסעדות תמצאו מנות דומות עם ניואנסים של תיבול וצורת הגשה. מבחר עשיר של ירקות טריים, גבינות מקומיות תבשילי בשר, בצקים – מאודים או אפויים והרבה הרבה אגוזים. אגוזי מלך הם המלך של המטבח הגיאורגי. האגוזים משמשים לייצור רטבים , מילויים לירקות והם נוכחים כמעט בכל מנה. כאשר תשבו לאכול במסעדה תרגישו מיד שמוגשת לכם סוג של ארוחה ביתית חמה ומנחמת.

בגיאורגיה הדת השלטת היא הנצרות. למרות שהגיאורגים אינם מאוד דתיים חלק ממנהגי הדת הקשורים לצום ותענית היו מקובלים ובהם איסור לאכול מזון מהחי למשך תקופות בשנה. לדעתי חוקים אלו הם הסיבה המרכזית לעושר הקולינרי של מזון צמחוני במטבח הגיאורגי.

Pkhali מתרד, סלק וגזר צילום איריס לוי

אחת המנות הטובות שטעמתי היא Nigvziani badrijani   חציל ממולא באגוז מלך. מופיע בכל ארוחה . כל מבשל נותן בה את הניואנסים שלו. לצד החצילים הממולאים תמיד מוגשים גם  "כדורים " Pkhali שהם מאין כופתאות מירק טרי. טעמנו פאקלי תרד , חציל וגם גזר הכי טעים וצבעוני היה פאקלי סלק.

סלט עגבניות-מלפפון עם אגוזי מלך או אחד הסלטים הטעימים הנכלל גם הוא בכל ארוחה. הסלט עשוי מעגבניות גיאורגיות טריות וטעימות, מלפפונים וירוקים מעט בצל ורוטב אגוזי מלך בחריפות קלה מעל.

חנקלי במילוי בשר צילום איריס לוי

חינקלי– זהו "כיסון" בצק בעל  "קיפולי וילון " מיוחד מכל הצדדים שלו המוגש בגרסאות מילוי שונות – בשר , גבינה או פטריות. החינקלי הוא בן משפחה רחוק של כיסונים רבים של מדינות על דרך המשי אותו מכינים בבישול במים רותחים. המקצוענים יודעים שאת החנקלי במילוי בשר אוכלים בדרך מיוחדת. ראשית יש לעשות חור קטן בבצק וממש לשתות את המרק הטעים הצפון בתוך הכיסון ורק אחר כך נוגסים מי שנוגס ללא לגימת המרק מסתכן ב"מקלחת" קטנה של מרק לפנים/ על הבגדים.

מחלובני  מסורתי שמכינים בטביליסי צילום איריס לוי
חצפורי מסורתי שמכינים בבטומי צילום איריס לוי

אין ארוחה גיאורגית ( אפילו ארוחת בוקר) ללא חצ'פורי. חצ'פורי הוא שם כללי למאפה במילוי כל שהוא. בכל אזור בגיאורגיה ניתן לפגוש סוג שונה של חצ'פורי – בצורה או במילוי. בטבליסי פגשתי את ה מחלובני שהוא מאפה בצק כמו פיתה במילוי גבינה או וללובאני מאפה בצק במילוי שעועית. בצק החצ'פורי קריספי מבחוץ ורך ונימוח מבפנים ממולא בגבינת סוּלוּגוּני הדומה למוצרלה בעלת מליחות עדינה.

בשר כבש "על האש" מוגש חם – נהדר צילום איריס לוי
ח'אלייה תבשיל קדרה עשיר צילום איריס לוי

הבשר מגיע לקראת אמצע הארוחה לרוב לא נשאר לנו מקום בשבילו בבטן. ח'אלייה הוא גולאש גיאורגי, תבשיל עשיר בטעמים אותו מכינים מבשר כבש או בשר בקר בבישול ארוך. את טעמו המיוחד מקבל התבשיל מתערובת התבלינים המיוחדת בשם חמלי סונלי,. התערובת המשמשת למאכלי קדרה רבים מכילה זרעי כוסברה, זרעי קלנדולה, ריחן, שמיר ולעתים גם עלי חילבה, אזוב, מוסקט, עלי דפנה, פלפל שחור, קינמון, ציפורן, פטרוזיליה ופלפל חריף .

בסוף ארוחה גיאורגית משפחתית וגם במסעדה לא מגישים מנה אחרונה אלא פירות העונה בלבד. הרי מי יכול להכניס עוד פירור לפה.

טביליסי מציעה לתייר הרבה מסעדות אוטנטיות ברמות שונות ליהנות בהן מהאוכל הגיאורגי והכל במחירים מאוד נוחים.

למטיילים שמרגישים שמיצו את העיר אני ממליצה לצאת ליום טיול מחוץ לטבליסי.

עיר עתיקה העטופה בניחוחות של היסטוריה

אפשר לצאת לכיוון ההרים ובמרחק של כ 20 קילומטר מטבליסי להגיע למצחתה Mtskheta . עיר עתיקה בעלת חשיבות רבה מאוד במורשת הגיאורגית. העיר ממוקמת לצידו של נהר שופע שימשה בעבר הקדום כבירתה של גיאורגיה. למצחתה יש קסם מיוחד של ימי הביניים. התחילו את המסע שלכם במנזר ג'וורי, שם תיהנו מנוף יפהפה של העיר העתיקה. משם ממליצה להמשיך לקתדרלת סווטיצ'חובלי בעיר הקדושה. סעו בכביש למנזר סמטברו, נחמד לטייל באזור העירוני להלך בין החנויות הקטנות ותוך התבוננות בארכיטקטורה הציורית המיוחדת. אם יש לכם זמן המשיכו ועלו להרים במרחק של כשעתיים וחצי נסיעה שוכן המבצר המפואר אנאנורי – מבצר מהתקופה הפיאודלית (מאות XVI-XVIII) ליד הכפר של אנאנורי בלב האזור ההררי של הקווקז בו הטבע הפראי מרהיב. הדרך המתפתלת בה נוסעים היא דרך הצבא העוברת לצד מאגר המים הגדול ביותר במזרח גיאורגיה. מומלץ לעצור לתצפית על האגם בעל מי הטורקיז המושלמים.

המבצר המפואר אנאנורי – מבצר מהתקופה הפיאודלית
רגע לפני החתונה מגיעים הזוגות להצטלם במבצר המפואר אנאנורי איריס לוי

נכנס יין יצא סוד

Chateau Mukhrani שהיא טירה המלכותית
גינת השאטו המפוארת צילום איריס לוי

יום טיול נוסף מחוץ לטבליסי מתאים לאוהבי היין אבל לא רק. במרחק של כחצי שעה מטביליסי שוכנת  Chateau Mukhrani שהיא הטירה המלכותית הגיאורגית הראשונה והיחידה. לרגע אפשר להתבלבל ולחשוב שהגענו לעמק הלואר שבצרפת . עצי ברוש הגזומים במדויק מקבלים את פני האורחים. גינה מטופחת של פרחים עם צמחי מאחר מדוגמת ממש עוטפת את המבנה המרהיב. כל המתחם מקרין תחושה של עושר נינוחות ו"חיים טובים" של בני אצולה.

הביקור בטירת מוכראני  משלב היסטוריה גיאורגית מפוארת עם יקב בעל סיפור ייחודי המייצר יין מצוין ומעוטר .יקב מוכראני הוקם על ידי איוואן מוכראני, נציג מפורסם של משפחת המלוכה, שהיה אישיות פוליטית וציבורית במאה ה-19. בשנת 1876, Ivane Mukhranbatoni חזר מצרפת עם ידע ביצור יין ומאז התחילו לייצר במקום יין  בדרך הגיאורגית הוותיקה – יישון היין בכדי חרס ענקיים. בשנת 2002 הארמון עבר שיפוץ מסיבי שהחזיר אותו למראה המפואר שהיה לו בעבר. היום היין מיוצר ביקב בשילוב מסורת העבר והידע הרב של הווה, שילוב  של טכנולוגיות מודרניות ומסורתיות. לאורך השנים זכו היינות של יקב מוכראני למדליות וגם לפופולריות רבה בשווקי העולם . יותר מ60% מתוצרת היקב מופנית ליצוא ונמכרת בארה"ב יפן ואירופה.

שימור היין בסרך המסורתית בכדי חרס – צילום איריס לוי
שימור היין בחביות אלון כמו בדרך המודרנית צילום איריס לוי

טבליסי מציעה למטייל הישראלי שילוב מעניין של ירושלים עם תל אביב – היסטורי עם חדש, טיול אורבני ושמורות טבע פראיות. בטבליסי אפשר לטייל ברגל וגם לנוח במרכזי ספא מענגים. השילוב המיוחד בין הנאות החיים שנמצא במרחק של שעתיים וחצי טיסה ובמחיר הגיוני מאוד יחסית לחיים בארצנו או לחופשה באחת מערי אירופה הופך את טביליסי ליעד מומלץ לחופשה. ההנאה מובטחת.

הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות הגיאורגית

השאר תגובה