איריס לוי קולינריה עילית במיטבה

DSC_0028

אורז מהווה מרכיב תזונתי מרכזי ליותר ממחצית אוכלוסיית העולם . גידולו של האורז מתאים מאוד למדינות עניות מכיוון  שאפשר לגדלו בכל מקום – על צלע הר  או בעמק כל עוד יש הרבה מים וידיים עובדות.

המטייל המערבי ביפן יתקשה למצוא מאפים , לחם או כל מוצר אחר העשוי מקמח חיטה כי פשוט אין !! רוב האוכל המבושל בבית וגם זה הנרכש בחנויות המזון הרבות המרוכזות בתחנות הרכבת , במסעדות ובדוכני הרחוב הססגוניים מבוססים על שימוש באורז.

האורז היפני בעל גרעין קצר עד בינוני ולאחר הבישול שלו הטקסטורה המתקבלת אינה של "אחד אחד" אלא דביק. מה שמאפשר ליצור ממנו כופתאות למיניהן , סושי וכו'.

DSC_0058

DSC_0054

DSC_0059

DSC_0069

את המנות המיוחדות מהאורז פגשנו כבר במטוס בדרך לטוקיו . במהלך השעות הארוכות של הטיסה ( 11 וחצי ) חילקו לנוסעים ופלים נחמדים  או אוניגירי  שהם משולשי אורז.

את האוניגירי אפשר למצוא בכל חנות נוחות, סופרמרקט או קיוסק בתחנת הרכבת . האוניגירי הוא  "הסנדוויץ' " היפני האולטימטיבי  בעל צורות , צבעים וטעמים שונים ומשונים. יכול להיות מטובל בתערובת תבלינים ספציפית, יכול להיות ממולא באצות ים, שבבי בוניטו ( דג מיובש) או מטוגן בסויה. האוניגירי לרוב מגיע בצורת משולש והוא עטוף באצת נורי  – אותה אצה העוטפת את הסושי.

DSC_0847

את האורז היפני יש לשטוף כ 4 פעמים במים קרים ולאחר מכן להשרות את האורז במים לחצי שעה. לאחר השטיפה יש לנקז את המים ולהעביר את האורז לסיר בישול . על כל כוס אורז יש להוסיף כוס וחצי מים .

מביאים את המים והאורז לרתיחה בסיר לא מכוסה . מערבבים עם כף מעץ מספר פעמים.  מנמיכים את האש ומבשלים 15 דקות על אש נמוכה עם מכסה על הסיר. ב תום 15 הדקות מכבים את האש ונותנים לסיר "לנוח" מכוסה כ 10 דקות.

מעבירים את האורז המוכן לכלי זכוכית או עץ ו"מאווררים " אותו – מערבבים בקלילות עם כף עץ.

זה הזמן ליצור ממנו מה שרוצים – כדי שהאורז לא ידבק לידיים יש לעבוד תמיד עם ידיים רטובות במעט מים.

את האוניגירי  מכינים באופן מסורתי בצורת משולש אבל אין כל בעיה ליצור כדור. אני השתמשתי בקרצן נחמד אבל בקלות אפשר לעשות את צורת המשולש גם ללא שימוש בקרצן כזה. לאחר ההכנה עוטפים אותו בניילון ניצמד  ולילד יש את ארוחת ה 10 בתיק. יש אפשרות להגישו עטוף בדף של אצה.

כאן הכנתי 3 טעמים שונים של אוניגירי  :

הראשון מטובל בתערובת תבלינים יפנית מסורתית שמכילה שומשום קלוי , פיסות קטנטנות של אצות ים וסלק מוחמץ ומיובש שמוסיף טעם לימוני נהדר למנה. אנחנו יכולים להחליף את הסלק – למרות שצבעו הסגלגל מוסיף צבעוניות נהדרת – בלימון פרסי קצוץ דק דק.

השני – קליתי במחבת שומשום שחור ושומשום לבן קלות עד שהפיצו ריח נפלא + קורט מלח.

השלישי – הוספתי לאורז מעט מלח ומילתי בשר בקר שהוקפץ במחבת עם שום ,ג'ינג'ר סויה ומעט סוכר..

DSC_0011  DSC_0014

DSC_0018

אז נסו וספרו לי האם טעם לחכם?  האם מהיום ה" סנדוויץ"' שאתם לוקחים אתכם לעבודה יהפוך  לאוניגירי  ?

קראו את תחילתו של הטיול בסיפור המסע

השאר תגובה